1) המטופל, שהוא הצרכן, בא לרופא השיניים הואיל והוא מאמין בו, ובדרך כלל אין לו כלים לשפוט את איכות הטיפול שקיבל לעומת מוצר אחר שכשהוא רוכש אותו שהוא מסוגל לעמוד על טיבו. נוסף על כך, במקרה של מוצר אחר צרכן לא מרוצה יכול להחזיר את המוצר ולקבל את כספו בחזרה. הדבר קשה יותר כמובן כשעוסקים ברפואת שיניים.
2) קשה לקבוע מחיר לטיפול. פעולה מסוימת אצל רופא אחד תעלה יותר מאשר אצל רופא אחר בגלל חישובי עלויות, שכר דירה, חומרים, שכר עבודה וכדומה. לכן קשה להשתמש במחיר כמקדם מכירות, כי תמיד יימצא רופא אשר מחיריו זולים יותר. עם זאת, מרכיב המחיר חשוב אבל כנראה שאיננו החשוב ביותר כשבוחרים רופא.
3) אנשים מודעים לצורכיהם החומריים, כגון רדיו וטלוויזיה, אך בדרך כלל הם אינם יודעים שהם זקוקים לטיפול שיניים, ולכן קשה לרופא למכור מוצר שהצרכנים סבורים שאין להם צורך בו. זאת ועוד, אין להם אפשרות להעריך כמה עולה טיפול שיניים ומה באמת חיוני לעשות.
4) גם כשצרכן כבר יודע ומרגיש שעליו לבצע טיפול שיניים בדרך כלל הוא איננו מעוניין, ולפעמים אף נרתע, מליזום את הטיפול, שלא כמו רכישת מוצר חדש הנעשית בלא חשש ובלא היסוס רב.
5) יש אנשים המעוניינים לרכוש מוצרים בתשלומים כי בדרך זו הם יכולים לרכוש מוצר טוב יותר ממה שיכלו לרכוש אם ישלמו במזומן. למשל, המטופל לא פעם יהא מוכן להתפשר על חומר הכתר או על סוג הטיפול אם התשלום חייב להיעשות במזומן בשל חוסר האפשרות לעמוד בהוצאות טיפול יקר יותר.
כאמור, לא כל הפעולות המקצועיות של רופא השיניים ברורות למטופל אך התייחסות אישית ניתנת להערכה, ולכן יש לזכור שהמטופל לא תמיד צודק אך הלקוח צודק תמיד.
