זרימת התנועה בתכנון מרפאת שיניים

תנועה נכונה פירושה שהאנשים (מטופלים, רופאים ואנשי צוות) יכולים להגיע למקומם בבטחה, במקסימום יעילות ובלא להפריע לדרכם של האחרים בתוך כדי התחשבות מרבית בדרישות העבודה של כל אנשי הצוות.

כדי לתעל את התנועה במרפאה כדאי להיעזר במערכת הזיקות שלהלן:
(1) חדר המתנה נפרד משאר חלקי המרפאה כדי לאפשר פרטיות בלא הפרעה.
(2) משרד המרפאה מפריד בין חדר ההמתנה לבין שאר החדרים. מיקומו תובע מן
המטופלים לעבור בו בכניסתם וביציאתם.
(3) חדרי הטיפול נמצאים בקרבת המשרד.
(4) אזורי התמיכה - אזור הסטריליזציה, מחסן וחדר חושך - נמצאים במרכז עם
גישה נוחה של הסייעת לאזור זה.
(5) חדרי הצוות מרוחקים ונפרדים מן התנועה במרפאה.

חלוקת החדרים המומלצת במרפאה היא כדלקמן:

חדר ההמתנה - חדר זה הוא חלון הראווה של המרפאה ולכן חשוב לא להזניחו. זה הפתח לקשר טוב בעתיד. החדר צריך להיות נוח וצורת הישיבה מושכת ואינדיבידואלית. על התאורה להיות מספקת (מוטב להסתפק במנורות צד). תאורה חלשה ומבוקרת מאפשרת למטופל להירגע. בחדר ההמתנה המטופלים ממלאים טפסים, ועל כן יש לדאוג לכך שהממתינים לא יופרעו בידי הבאים או העוזבים. יש לדאוג לגישה נוחה למשרד לטיפול בענייני מנהלה.

יש להכין מקום לחפציהם האישיים של המטופלים (מטרייה, בגדים, כובעים וכולי) ומשטחי קריאה (מדף או שולחן). על מספר מקומות הישיבה להיות כמספר המטופלים לשעה. השטח שיש להקצות לכל מטופל הוא 1.5 מ"ר.

משרד הקבלה - בעת התכנון יש להביא בחשבון שעל המטופלים לעבור במשרד הקבלה בכניסתם ובצאתם. כל ענייני המנהלה מבוצעים באזור זה. חשוב שהמזכירה תראה את חדר ההמתנה ואת המתרחש בו. על המשרד להותיר רושם של יעילות ושל חמימות. כדאי שיהיה קרוב לאזור התיקייה. התאורה מחדר ההמתנה צריכה להיות בהירה (רצוי מהתקרה). גובה הדלפק חייב להיות נוח למזכירה. יש להקצות די מקום לתיקים, למחשב ולמרכזייה. דברים שקשה לסדר באופן קבוע יש להסתיר מעיני המטופלים, כגון מהדקים, מכשירי כתיבה וצורכי כתיבה (נייר מכתבים עם מעטפות, כרטיסיות לתזכורות, כרטיסיות לקביעת תור, מרשמים, ניירות כתיבה אישיים, חומר להדרכת מטופלים, נייר כתיבה להפניות, ספר רופא וכולי). מומלץ שגודל החדר יהיה כ-9 מ"ר.

המחסן (חדר ציוד וסטריליזציה) - על המחסן להיות קרוב ככל הניתן לחדר הטיפולים. יש לייחד מקום מרווח דיו להכנת מגשים ולסטריליזציה. ברשימת הציוד יש לכלול מקום להכנת מגשים, כיורים (רצוי מנרוסטה), אוטוקלב, אפשרות לסטריליזציה קרה, ארונות לחומרים ולציוד נוסף, מנקה אולטרה-סוני ועגלה להעברת ציוד. חדר החושך יכול להיות חלק מחדר זה. גודל המחסן צריך להיות
כ-12 מ"ר.

חדר הטיפולים - זה לב המרפאה. יש לתכנן היטב את זרימת התנועה, לבחור בקפידה את הציוד ולדאוג לנוחות בעבודה. המטרה העיקרית של התכנון היא לתכנן חדר לטיפול במטופלים ולא מקום אחסון. החדר צריך להיות קרוב לחדר ההמתנה ולמשרד הקבלה ובקרבת המחסן. אם מתוכננים כמה חדרים יש לדאוג שיהיו סמוכים זה לזה ככל הניתן.

מבחינת תנועת הזרימה יש להתחשב בסוג הציוד בעת קביעת מיקום צנרת הביוב, מיקום הארונות, כיוון פתיחת הדלתות ותכנון מערכת החשמל. יש להתחשב בדלת הכניסה והיציאה מחדר הטיפולים ולדאוג שהמטופל ושאנשי הצוות לא יפריעו זה לזה כשהם נכנסים לחדר וכשהם יוצאים ממנו. חייבים להביא בחשבון את התנועה הרבה של הסייעת בחדר.

הציוד בחדר הטיפולים כולל את הפריטים הללו: כיסא דנטלי, כיסא רופא, כיסא סייעת, יחידות העבודה של הרופא ושל הסייעת, ארונות, כיורים, חמצן, מחשב ומסך, טלוויזיה וחיבורים למצלמה אינטרה-אוראלית. יש לדאוג למרווח של כ-75 ס"מ בין הארונות לבין הציוד. אורך משטח העבודה שיש לתכנן בעבור הסייעת יהיה לפחות 75 ס"מ. המרחק בין כיסא הרופא לבין הארון צריך להיות מינימום 60 ס"מ. הגודל המומלץ לחדר הטיפולים הוא כ-12 מ"ר.

חדר לחינוך לבריאות השן (חדר השיננית) - בעזרת תכנון נכון ניתן להפוך את החדר הן לחדר הטיפולים של השיננית הן לחדר הדרכה להיגיינה אוראלית. הציוד המיוחד לשיננית כולל את הפריטים האלה: כיסא דנטלי, כיסא רופא, כיסא סייעת, יחידת עבודה ותאורה. הציוד להדרכה כולל כמה כיסאות, שולחן נמוך, מטול להראות את חומר הלימוד וחומר כתוב על מניעה, על שיקום וכולי. גודל החדר צריך להיות כ-10 מ"ר.

משרד פרטי - המשרד משמש לשיחה אינטימית בין המטופל לבין הרופא. על האווירה להיות שונה מאווירת חדר הטיפולים. זה חדר לעבודה המנהלית של הרופא ומקום למנוחה. על החדר להימצא בקרבת משרד הקבלה.

הציוד כולל שולחן כתיבה גדול, כיסא מרופד לרופא, שני כיסאות מרופדים למטופלים, משקף לצילומי רנטגן (Viewer), מדפים לספרים ולעיתונים מקצועיים, טלפון, מחשב, אינטרקום וצורכי כתיבה. הגודל המומלץ לחדר הוא כ-8 מ"ר.

מעבדה - תכנון המעבדה הוא חלק בלתי נפרד מתכנון המרפאה. הגישה אל המעבדה צריכה להיות נוחה, והחדר צריך להיות גדול דיו כדי שניתן יהיה לעבוד בו. יש לתכנן את המעבדה לפי דרישותיו הייחודיות של כל רופא. עליה להיות ערוכה להכיל די מקום למודלים ומקום בולט לאחסון כפות.
כיום אין המעבדות גדולות כלל ועיקר בעקבות ההסדרים עם מעבדות חוץ. הגודל המומלץ למעבדה הוא כ-6 מ"ר.

חדר השירותים - יש לדאוג לחדר שירותים למטופלים בקרבת חדר ההמתנה. אם לצוות יש חדר נפרד יש לדאוג שהגישה אליו לא תהיה דרך חדר ההמתנה. בחדר צריך להיות כיור עם ברז למים חמים ומראה. חובה לעבוד על פי הנחיות משרד הבריאות באשר לגודל המרפאה ולגודל חדרי השירותים. במרפאה שיש בה יותר מארבעה חדרי טיפולים חובה לדאוג לשירותי צוות נפרדים.

חדר לאנשי הצוות - יש לתכנן מקום לפגישות, לאכילה ולאכסון בגדים. הגודל המומלץ לחדר הוא כ-9 מ"ר.

חדר לציוד מכני - חדר זה מכיל את הציוד החשמלי, כגון מדחס, מכונת השאיבה המרכזית, מיזוג אוויר ומכלי חמצן. יש לדאוג לבידודו המקסימלי ולגישה מהירה ונוחה של הצוות ושל טכנאי השירות בעת הטיפול בציוד. גודלו של חדר זה צריך להיות כ-7 מ"ר.

לחישוב שטחי המרפאה אפשר להיעזר בנוסחה שלהלן: 45 מ"ר x מספר יחידות הטיפול. לתוצאה יש להוסיף 20% מעברים ו-15% קירות.

הדלתות והמעברים יתוכננו באופן שיאפשר תנועה נוחה גם לנכה בכיסא גלגלים. יש לדאוג לכך שאפשר יהיה להכניס אלונקה במקרה חירום. על החלונות להיות גדולים דיים כדי לאפשר לאור לחדור הן לחדרי הטיפולים הן לחדרי ההמתנה. הגודל המינימלי המומלץ לחלון הוא 1.20 מ"ר. החלונות יתוכננו מגובה מטר מן הרצפה כדי שאפשר יהיה לבנות ארון מתחת לחלון. החלונות יהיו נגררים ואטומים לחדירת אבק ורעש.

רצוי שהרצפה בחדרי הטיפולים ובמעבדה תהיה בהירה. ריצוף סטנדרטי בהיר מומלץ גם במעברים ובחדרים האחרים. צבע הקירות והתקרה חייב להיות עמיד בפני לחות. הגנת הקירות מפני קרינת רנטגן תהיה לפי הנחיות משרד הבריאות. במחסן השירות יש לתכנן מקום לאחסון כלי ניקוי וחומרי ניקוי. במרפאה שבה שלוש עמדות עבודה ויותר יש לתכנן גם מטבח.