במרבית אזורי העולם הערכה פיננסית של מרפאה אינה ענף מבוקר אשר מגביל את האחריות וקובע שיטות עבודה מקובלות. במסחר חל העיקרון 'ייזהר הקונה', והסיכון הוא של הקונה בלא שום אחריות. הדבר נכון בפרט בנוגע להערכות הפיננסיות לפי כללי אצבע. שנים רבות הסתמכו הערכות פיננסיות על נוסחאות של כללי אצבע בלבד, בלא ביסוס של ממש בכלכלת העולם המציאותי.
באופן מפתיע, רבות מנוסחאות כללי האצבע הפיקו הערכות פיננסיות מדויקות למדי. אך גם להפך. נוסחאות אחרות של כללי אצבע הפיקו תוצאות מצוצות מן האצבע, שבהן שילמו קונים סכום מופקע תמורת מרפאות או שמוכרים קיבלו סכום נמוך במידה מוגזמת תמורת מרפאותיהם.
מבחינה פסיכולוגית, מוכרים וקונים נוטים באופן טבעי להיאחז בנוסחה של כללי אצבע אשר מטה את הכף לטובתם ושהיא אטרקטיבית מבחינה פיננסית. למשל: לפני שנים רבות צץ כלל אצבע מסתורי אשר קבע כי ערכה של מרפאה שווה להכנסות ברוטו של שנה אחת
