מהם רווחי המרפאה?
רווחי מרפאה מוגדרים כהפרש בין סך כל הרווח הכלכלי של בעלים של מרפאת שיניים לבין הסכום שרופא שיניים שותף שאינו בעלים יכול תאורטית להרוויח. שכר זה של השותף ידוע גם כ-EPC (שכר מקצועי שקול
Equivalent Professional Compensation -), והוא מבוסס על התעריף המקובל והנפוץ שמשולם לרופא שיניים שותף באזור השוק של המרפאה הנבדקת. אפשר להשיג מידע זה באמצעות לשכות התעסוקה המקומיות לענף רפואת השיניים. את ה-EPC מחשבים בדרך כלל לפי מבנה העמלה שמשולמת לרופא שיניים שותף ולא על יסוד המשכורת הקבועה. משכורות קבועות לרופאי שיניים נפוצות בדרך כלל במרפאות שהשותפים מטפלים בהן בעיקר במטופלים שיש להם ביטוח שיניים.
כדי להדגים את שיעור ההכנסות מבחינה פיננסית נניח שרופא שיניים מועסק כשותף במרפאה בלי שיננית והוא רופא השיניים היחיד. אם רופא השיניים מרוויח בפועל בשנה 300,000$, הוא יצפה להרוויח כ-100,000$, 33.3% מן ההכנסה בפועל. במרפאה רווחית המנוהלת היטב שבה התקורה היא 55%, רופא שיניים אשר ייצור הכנסה בפועל של 300,000$ בשנה כבעלים בלעדי ירוויח לפני פירעון חובות
כ-135,000$. הפער של 35,000$ מוגדר רווח (של המרפאה).
אם ד"ר ישראלי ישלם לעצמו, כשותף, עמלה של 33.3% מההכנסה בפועל (750,000 דולר), הוא היה מרוויח 250,000$. סך כל הרווחים של מרפאת ד"ר ישראלי (הרווח המתואם פחות עמלה בסך של 33.3%) הוא 180,000$. סכום זה משקף את מה שהרוויחה המרפאה שלו לאחר ששילם לעצמו EPC (33.3% מההכנסה בפועל).
רווחים הם למעשה מה שרופא השיניים קונה מהבעלים של המרפאה – תחזית של 'עודף הכנסה' יותר ממה שהוא יכול לצפות שירוויח כרופא שיניים שותף העובד לפי עמלה. המושגים רווחי מרפאה או רווחי יזמות הם עקרונות יסוד של ההערכה הפיננסית